תערוכה חדשה לאמן טל סלוצקר
תקופת היובש / Where is my mind
גלריה ברנרד, עד לתאריך 31.1.2012
אוצרת: אירנה גורדון
לאחר 10 שנות שתיקה, "תקופת היובש" הוא קורא להן, בהן נמנע מלהציג את עבודותיו בתערוכת יחיד, יוצא טל סלוצקר, האמן הצעיר, שהוגדר כ"ילד פלא" כשהציג לראשונה את עבודותיו בתערוכה, עוד בטרם מלאו לו 13 שנים. רבות נכתב על כישרונו הייחודי, מסלול חייו הלא שגרתי הביא אותו ללמוד, בגיל 15, כתלמיד מן המניין בביה"ס של ישראל הרשברג. הוא היה התלמיד הצעיר בכתה מאז ועד בכלל. כותב עליו הרשברג, במכתב המלצה למלגה: "טל הוא אחד הסטודנטים הכישרוניים ביותר שהיו לי במשך 30 שנות הוראה. הוא פשוט אחד מן הכישרונות הצעירים, הנדירים, עם יכולת בלתי מוסברת, רגישות עוצרת נשימה וחוכמה, שפוגשים לעיתים רחוקות אצל אדם כל כך צעיר…".
"מעברים קיצוניים בין מצבי תודעה שונים, בתווך שבין הפנמה להחצנה, נמצאים בלב מעשה האמנות של טל סלוצקר. יצירתו מבטאת אי-נחת מהותי כמצב קיומי של הזמן בו אנו חיים וכמאפיין עיקרי של הסובייקט הלכוד בתעתועי התקופה. ציוריו של סלוצקר לוכדים בתוכם את הלך הרוח הפוסט-מודרני, בעוד שהווירטואוזיות שלו כצייר מאפשרת לו לנוע בחופשיות בין ציור פיגורטיבי ריאליסטי לציור פוסט-פופ מובהק, בין עבודה שהינה כולה ציטוטים מחומרים של תרבות פופולארית להתכתבויות עם תולדות האמנות. המציאות האוטוביוגרפית נשזרת בציוריו בהקשרים היסטוריים של המאה העשרים, למן הקומוניזם ואמנות מגויסת עד לקפיטליזם אלים, מפילוסופים כמו ניטשה ופוקו ועד לפורנו זול". כותבת אירנה גורדון בטקסט המלווה, בקטלוג התערוכה.
"סלוצקר הוא אמן צעיר שחובק בעשייתו חיים של יצירה שעברה גלגולים רבים. כמי שזוהה כילד פלא שהאמנות הייתה לחלק עיקרי מזהותו כבר מגיל עשר, הוא מציג בתערוכה הנוכחית את עבודתו בשמונה השנים האחרונות החושפת רוחב יריעה נדיר בעוצמתו, בכישרון ובחיפוש האסתטי שהוא מבטא. התערוכה מורכבת ממספר קבוצות עיקריות של עבודות: אחת היא של עבודות פיגורטיביות-ריאליסטיות הכוללות רישומים וציורי שמן על בד שנעשו מתוך התבוננות. עבודות אלה נבנות במידה רבה מן המתח שבין הציור כהנכחה של חיים לבין ציור כעקבות שלאחר החיים, כמערכת סימנים של מוות"
סלוצקר בוחר לצאת מתוך תודעת הגוף של הסובייקט אל התודעה של הקולקטיב, אל תרבות ההמונים, אל דימויים מגויסים קפיטליסטים וקומוניסטים כאחד, דימויים הלקוחים מהתקשורת האלקטרונית, מהאינטרנט ומהקולנוע. הוא עובר לציור של עבודות פוסט-פופ זרחניות בהם מככבות דמויות אוטוביוגרפיות לצד ציטוטים מסצנות של סקס ואלימות מתוך סרטים וחוברות פורנו.
