03-5100680 | 050-5659571 טשרניחובסקי 10, תל אביבמחברים את האמנות לתקשורת | English

מיתולוגיות תנ"כיות וקלאסיות – ריצ'ארד ל.מינס

ינו
27
2008
מיתולוגיות תנ"כיות וקלאסיות – ריצ'ארד ל.מינס

לראשונה בישראל תערוכת יחיד לפָּסל
ריצ'ארד ל. מינס
"מיתולוגיות תנ"כיות וקלאסיות",
פתיחה חגיגית 27.1.08, בשעה 19:00
בית האופרה, המשכן לאמנויות הבמה, תל אביב

תערוכתו של הפָּסל ריצ'ארד ל. מינס, "מיתולוגיות תנ"כיות וקלאסיות", תיפתח לציבור ב 20.1.08, בבית האופרה, המשכן לאמנויות הבמה, תל אביב. פתיחה חגיגית למוזמנים תתקיים ביום א' 27.1.08, החל מהשעה 19:00. התערוכה תוצג עד 24.2.08.

אוצר: אודי רוזנויין.

לראשונה בישראל יציג הפָּסל הבינלאומי, ממוצא אמריקאי, ריצ'ארד ל. מינס (78) את תערוכת היחיד שלו, פרי עבודה מאומצת של 6 שנות יצירה.15 פסלים יצוקים ברונזה השואבים את השראתם מספורי התנ"ך ומן המיתולוגיות של יוון ורומא יחשפו לראשונה בתערוכה זו. עבודותיו של מינס עושות שימוש ביצירות קלאסיות מן המאה ה-12 עם טכניקות של המאה ה-21, תוך שימוש בדיסציפלינות ובאנטומיה של אמני הרנסנס, בשילוב המבע האקספרסיבי של האמנים האימפרסיוניסטים הצרפתים.

"שמשון משסף את האריה", פסל ברונזה גדול מימדים (גובה 100 ס"מ, רוחב 200 ס"מ, עומק 150 ס"מ) ממחיש בצורה יוצאת דופן את מאבקו ההרואי של שמשון באריה. תוך הקפדה על תנועה מדויקת של הגוף הנאבק בחיה האימתנית, מצליח מינס להעביר לצופה את סיפור הגבורה, הלא יאמן הזה, של האדם בחיה הרצחנית.

סיפור גבורתו של דוד על גוליית, בא לידי ביטוי בפסלו המרשים של מינס "נגד גוליית", (גובה 200 ס"מ, רוחב 130 ס"מ, עומק 90 ס"מ) בו מונצח דוד ברגע של אקסטאזה, כשהצליח לגבור על יריבו רב הכוח. גופו של דוד, הדרוך כמו מיתר העומד להתפקע, בכל רגע מן המאמץ, מנציח יותר מכל את תחושת הניצחון שלו. ידו האחת אוחזת בחרב, כמו מונפת להכות בראשו הכרות של המת המוטל לפניו. הזרוע השנייה עם כף היד הפרוסה במתח רב, שעוד לא רפתה מן המאמץ בו הייתה שרויה, שלוחה בעוז מן הגוף אחוז האקסטאזה. פניו של דוד מופנים לשמים, מביטים אל האל בתפילת הודיה על שסייע בידו לעמוד במשימה.

הפסל "דיאנה מענישה את אקטיאון" (גובה 80 ס"מ, רוחב 80 ס"מ, עומק 40 ס"מ) מתאר את הרגע בו נהפך אקטיאון בידיה של דיאנה לצבי. זהו רגע מאד דרמטי בו מחליטה דיאנה להעניש את אקטיאון על שראה אותה במערומיה. במקום להמיתו בחץ שלוח היישר לליבו, היא מחליטה לחוס על חייו ולהפכו לצבי. מינס ניסה להנציח את הרגע בו אקטיאון מצמיח קרניים והופך לחיה חסרת אונים.

מתח רב מתקיים במפגש בין השניים, אותו היטיב מינס להעביר לצופה. זהו רגע טעון במיוחד הרווי תשוקה, אימה ופחד, אשר בידיו האמנות של מינס הפך למעמד מצמרר.  "רגעיו האחרונים של שמשון", (גובה 140 ס"מ, רוחב 90 ס"מ, עומק 56 ס"מ), זהו פסל עז ביטוי, בו הנציח מינס את שמשון העיוור, ההורס בידיו את המקדש הפלישתי. מינס ביקש להעביר לצופה את הרגע הדרמטי, רווי הפאתוס, בו שמשון המושפל בידי אויביו מחליט למוטט עליו את הבניין, על יושביו ובכך לנקום על סבלו ועלבונו. בפניו חרושות הסבל של הגיבור התנ"כי מצליח מינס להעביר סיפור גבורה הרואי, על נחישותו של היחיד לגבור על רבים.

"משה הנבגד" (גובה 157 ס"מ, רוחב 79 ס"מ, עומק 63 ס"מ), דמותו של משה הייתה אהובה במיוחד על אביו של מינס. גם בנו, מיכאל, ביקש לעצמו פסל בדמותו של משה. לפני שנים הבטיח מינס לבנו כי כשיהפוך לפסל יצור למענו במיוחד את פסל משה ועתה, משפסל זה נוצר על ידו הוא גאה בו במיוחד.

משה של מינס אוחז בידיו את לוחות הברית העומדים להישמט מידיו. עיקר הדרמה מרוכזת בידיו של משה העומד לשמוט מידיו לנצח את הלוחות. מינס יודע שעיקר כוחה של הדרמה מצוי לא אחת בידיים, הוא מיטיב לפסל את ידיהם של מושאי יצירתו ולהעניק להם כוח וביטוי רב.

"המשה שלי מאד זקן, מורעב, יחד עם זאת הוא מאד חזק, למרות גילו המבוגר ניכר בו שהוא איש פיזי, מוצק ושרירי, שהיה רועה צאן בנעוריו. חשוב היה לי להדגיש את העורקים בזרועותיו, כדי להמחיש את הכוח והפאתוס שבדמותו. ניסיתי להעביר תמהיל של רגשות בדמותו של משה, את העצב, ההלם, הנואשות והזעם בפניו ובעיניו של משה, המנהיג המובס". אומר מינס.

ריצ'ארד מינס הוא איש רנסנס אמיתי, פסליו המונומנטאליים היצוקים ברונזה, מעבירים למתבונן בהם את התחושה הכובשת, כאילו הוא נמצא בפירנצה שבאיטליה, במקומות בהם מוצבים פסליהם של גיבורי התנ"ך והמיתולוגיה הקלאסית, כפי שהונצחו ביצירותיהם של גדולי פסלי הרנסנס, דוגמת מיכאלאנג'לו, דונטלו, סליני, בראנדינלי ואחרים. סיפור חייו של מינס הוא סיפור הצלחה של איש רב פעלים, רב כישרונות, נחוש והחלטי. לאחר שעסק באין ספור עיסוקים ומקצועות, בין השאר הקים וניהל רשת מכוני בריאות וספא, מהגדולים בעולם, הוא עצמו עוסק בספורט הישגי כל חייו ולזכותו רשומים מספר שיאים מרשימים, בגיל 72 החליט מינס ללמוד פיסול ולהפוך זאת למקצוע. בגיל 68, החל ללמוד ציור ופיסול באקדמיה לאמנות בלונדון ובתוך זמן קצר הפך לסטודנט המצטיין בכיתה.

בשנת 1990, בגיל 70, עלה ארצה עם אשתו מרי, נרשם ללימודי אמנות במכון אבני, תוך זמן קצר בחר להתמקד בפיסול ונרשם ללימודים בבית הספר לפיסול "בסיס", בבית ינאי. תוך שנתיים השלים את פרק לימודיו (שנמשך בדרך כלל 5 שנים). כיום הוא מחזיק בסטודיו לפיסול בהדסה נעורים ושם הוא יוצר את פסליו. מינס מציג בגלריות חשובות בפריז, ניו יורק, לונדון ושוויץ.

את שפתו הפיסולית, הריאליסטית, המושלמת מבחינה אנטומית, הוא רכש בעבודה אינטנסיבית, תוך זמן קצר. הידע שצבר על הגוף האנושי, כתוצאה משנים רבות בהן הוא עוסק בספורט, ניכר היטב בפסליו העוצמתיים והאקספרסיביים, המלאים ברגש, תנועה וחושניות, כדוגמת עבודותיהם של גדולי פסלי הרנסנס. כמו גדולי היוצרים לפניו מתעניין מינס עמוקות במיתולוגיות קלאסיות ובסיפורי התנ"ך, הוא יודע ומבין ברזי האנטומיה ומעריץ את הגוף האנושי, הוא מלא תשוקה, תובעני ומחויב טוטאלית לאמנותו.

תערוכתו של ריצ'ארד מינס, "מיתולוגיות תנ"כיות וקלאסיות", תוצג בבית האופרה, המשכן לאמנויות הבמה, שד' שאול המלך 19, תל אביב. טל: 03-6927707-0, עד לתאריך 24.2.08.

© כל הזכויות שמורות לקריסטל אמנות בתקשורת